והסנה לא אֻכָּל

מזה זמן שלא פגשתי אותי

הלכתי לעיר זרה, בהטותי

אוזן ללהג התפל, המרוסק

ואמרתי, לא עוד חתול בשק



אֶדודה מעט ואבדוק עוד



כה ארך הזמן שלי בלעדי

כך סבב ברחוב יותר מדי

כל הצבעים הזדהרו - מתנפצים

ומרוב יער - לא ראה את העצים



ובלכתנו נרחק עד מאוד



ואנִיַי מיהרו, יחד-בנפרד, אלפ-פלא

נשמה ורוח ונפש, כן כל אלה

מנסים לחוש יופי של אשה

אולי דרכה אקבע אתי פגישה



וּבְבוֹאה, לא עוד אנדוד

        --------

        ובינתיים

        -------

מי יאסוף את שברַי

שואל אלפ וגם תוהה פלא

עדיין דואה ברוח מתנחשלת

ושתימוג? נו, המבול אחרי

       ------------

שערי השחור בהר

גופי עלה ובער

ורוחי דבר לא בֵּאַר



אֻכָּל אבל לא נגמר